1 ויען איוב ויאמר׃ 2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ 3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ 4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ 5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ 6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ 7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ 8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ 9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ 10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ 11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ 12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ 13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ 14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ 15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ 16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ 17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ 18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ 19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ 20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ 21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ 22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ 23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ 24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ 25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ 26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ 27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ 28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ 29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃