142
משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃ אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃ בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃ הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃ זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃ הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃ הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃