21
כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר:
שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד.
”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.
”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה.
עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש.
”בני, האם לכדתם משהו?“ שאל.
”לא!“ השיבו פה אחד.
”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה.
התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס: ”זהו האדון!“ כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם.
10 ”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. 11 שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת!
12 ”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. 13 ישוע הגיש להם את הלחם והדגים.
14 זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים.
15 לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס: ”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“
”כן,“ השיב פטרוס, ”אתה יודע שאני אוהב אותך.“
”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע.
16 ישוע שאל אותו שנית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“
”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.
”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע.
17 ישוע שאל פעם שלישית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“ פטרוס נעצב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר: ”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“
”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. 18 ”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ 19 ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס: ”בוא אחרי.“
20 פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו.
21 ”מה בקשר אליו, אדוני?“ שאל פטרוס.
22 ישוע השיב: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“
23 משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“
24 זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. 25 ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם.