24
1 כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש.
2 אולם ישוע אמר להם: ”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“
3 מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים: ”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“
4 ”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע,
5 ”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד ’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים.
6 כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותתחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד.
7 מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב.
8 אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא.
9 ”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי.
10 רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו.
11 נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים.
12 החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים.
13 אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו.
14 ”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ.
15 ”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא (הקורא – שים לב!)
16 על כל תושבי יהודה לברוח להרים.
17 אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם.
18 אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם.
19 ”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים!
20 התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת.
21 כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד!
22 ”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר.
23 ”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים: ’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘ או ’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘ אל תאמינו לו.
24 כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים.
25 זיכרו, הזהרתי אתכם!
26 ”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו.
27 כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם.
28 במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים.
29 ”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו.
30 ”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב.
31 ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל.
32 ”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב.
33 כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח.
34 אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה.
35 השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.
36 ”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת.
37 ”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם.
38 בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול.
39 בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי.
40 ”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר.
41 שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר.
42 ”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.
43 ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא.
44 כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.
45 מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו?
46 ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות.
47 אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.
48 ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: ’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, –
49 ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה –
50 אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה,
51 ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“